מדידת זרימת דם במוח
הרשל תומים פיתח חיישן המבוסס על מכשיר המודד את עוצמת זרימת הדם באזורים שונים של המוח. פיתוח המדד מבוסס על ממצאים המלמדים כי הפרעות נפשיות או נוירולוגיות שונות מתאפיינות במיעוט זרימת דם לאזורים שונים במוח.
מבחינה טכנית, מכשיר המדידה ממוקם בתוך רצועה פשוטה הנכרכת סביב הראש. מדובר במכשיר המודד אורכי גל שונים בתחום הקרינה האינפרא-אדומה, המאפשר בדיקה של חילוף החומרים באזורים שונים בקליפת המוח. אופן פעולת המכשיר מבוסס על ניתוח האור המוחזר מן הגולגולת בעזרת חיישן פוטו-אלקטרי. רקמות שבהן זורם דם וגורם לחמצון התאים ייראו אדומות, ואילו רקמות ללא חמצון ייראו כחולות. המידע המתקבל מאפשר לנתח את מידת זרימת הדם המחמצן לאזור נתון במוח.
ניסויים ראשוניים בדקו קשרים בין מדד זה (כפי שנמדד באזור הקדמי) ובין מדדי ה- EEG. נמצא כי קיים קשר בין עלייה *(בתדירות) בגלי ביתא לעלייה בזרימת דם באזור הקדמי. תרגול נוירופידבק להגברת זרימת דם באזור הקדמי התבטא בעלייה ברורה ויציבה הן בזרימת הדם והן בשכיחות הופעת גלי ביתא.
כבר בראשית דרכו מסתמן יתרון לשימוש במדד זה. נראה כי למטופל קל יחסית ללמוד את הקשר בין פעילות קוגניטיבית מסוימת ובין המדידה. למשל, כאשר אדם מנסה לפתור בעיה במתמטיקה, יש עלייה בולטת בזרימת דם באזור. כמו כן קל יותר ללמוד שליטה בפעילות המוחית בעזרת מדד זה לעומת עבודה עם גלי מוח.